איך מתמודדים עם חוסר הוודאות, הקושי והאתגרים שהגיעו בעקבות משבר הקורונה?

הקורונה אוטוטו מאחורינו והשגרה כבר קורצת לנו מעבר לכביש. אבל מה עם תחושת חוסר הוודאות ממה שעוד צפוי לנו? איך מתמודדים עם הקושי והאתגרים שהגיעו בעקבות המשבר? תפסנו לקפה את שרון ג'ורג'י, מרצה בקורס NLP של עובדים ולומדים, שתנסה לעשות לנו קצת סדר בתחושות המבלבלות.

שרון, ספרי קצת עליך ואיך הגעת לתחום?

"אני בת 48, 16 שנים בתחום. התחלתי את החיים במסלול אחר – תואר בכלכלה, מסלול אקדמאי בבנק. הנשמה כל הזמן חיפשה משהו אחר. ידעתי בלב שלי שהייעוד שלי הוא לעבוד עם אנשים. "במקרה" הגעתי להרצאת מבוא של קורס NLP ודמיון מודרך. כבר באותו ערב היה לי ויז'ן, ראיתי שאני הולכת ללמד במכללה הזו. תוך עשר דקות הבנתי שזה המקום שלי. כשסיימתי ללמוד במכללת "רטר" שמכשירה מטפלים, הצטרפתי לצוות ההוראה ופתחתי קליניקה. 8 שנים הייתי מורה שם והכשרתי הרבה מאוד מטפלים בNLP. לפני שבע שנים החלטתי שהקריאה הבאה שלי היא להביא את הNLP לקהל הרחב וכיום אני מביאה את הצורה של הNLP לכמה שיותר אנשים. זה לא צריך להיות משהו ששייך רק למטפלים, זו צורת חשיבה, דרך חיים, כלים פשוטים להכיר את המערכת הפנימית שלנו. במקביל פיתחתי מאוד גם את התחום הרוחני והעשייה הרוחנית שלי והיום אני מביאה לצד הכלים של הNLP גם השקפה רוחנית לטיפול שלי, שמבחינתי זה משתלב בצורה מאוד מדויקת."

מה בדיוק לומדים בקורס ולמי הוא מתאים?

"הקורס מתאים לכל בן אדם שרוצה להשיג שני דברים:

1. שיפור התקשורת שלו עם עצמו ועם אנשים אחרים

2. מישהו שיש לו בעיה שהוא רוצה לפתור/ מטרה שהוא רוצה להשיג.

בקורס עובדים בשני מישורים– מגדירים מטרה אישית ובכל פגישה עובדים בטכניקה שמקדמת אותנו לעבר השגת המטרה. לומדים מודלים בתקשורת שאנחנו מיישמים אותם תוך כדי התרגולים ובבית עם המשפחה. זה לא יכול להישאר תיאורה, צריך להכניס אותו "לתוך השרירים" שלנו כמו שאומרים אצלנו. בתוך הקבוצה של הקורס נוצרת דינמיקה מאוד מחזקת ודרך החיבור של הקבוצה אנחנו מקבלים הרבה מאוד תמיכה שנותנת רוח גבית לאנשים לקפיצות התפתחות שלהם. אנשים מגיעים להישגים, משיגים תוצאות, עוברים תהליכי מאוד עמוקים. ממש מרגש לראות את זה."

אילו טיפים תוכלי לתת לנו שאפשר ליישם מידית ולהרגיע את המתח סביב התקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה?

1. "להיות מאוד מאוד מודעים למחשבות שלנו. להרים את המסך ולהתבונן במחשבות שלנו ממקום כמה שיותר ניטראלי, כי מחשבות זה משהו שיש לנו יכולת לבחירה ושליטה. אנחנו יכולים לנהל מו"מ עם המחשבות שלנו, להתבונן ולראות איפה המחשבות שלנו לא מקדמות אותנו– איזה השוואות אנחנו עושים? האם אנחנו משווים לאחרים/ למצב אידיאלי? זה מחזק אותי או מחליש אותי? אם המחשבה מחלישה, לבחור השוואה אחרת כדי לתת תמונה יותר מאוזנת כלפי עצמנו.

2. לשים לב איזו אנרגיה אנחנו מפנים כלפי עצמנו – האם אנחנו נוקשים עם עצמנו? שיפוטיים? או שאנחנו יותר רכים עם עצמנו, מאפשרים לעצמנו, במערכת יחסים מחבקת כלפי עצמנו? לפני שנראה איך אנחנו מתייחסים לאחרים, נראה איך אנחנו מתייחסים לעצמנו. יש לנו בחירה. ליצור דיבור פנימי שהוא קודם כל אמפטי, לומד, מחזק, שמאפשר גדילה. במקום שיש כיווץ – אין גדילה, יש הצטמצמות. 

3. להרחיב את נקודת המבט– לקבל פרספקטיבה כמה שיותר רחבה. אם נסתכל על עצמנו מהירח, הבעיות שלנו ייראו מאוד מאוד קטנות. לשחק עם הזום אין ואאוט ולהסתכל על דברים מנקודה רחבה. אם עשינו טעות היא נראית עכשיו מאוד דרמטית, אבל בעוד עשר שנים זה כנראה יהיה פחות דרמטי. הפרופורציה משתנה והתגובה הרגשית שלנו פועלת בהתאם. 

4. לשאול את עצמי – עכשיו מה? מה אני עושה עכשיו? זה מוציא אותנו ממקום פאסיבי לאקטיבי. כששואלים את זה, שאלה שמסתכלת על העתיד ולא בוחשת בעבר. אם נשאל מספיק את השאלה הזאת נקבל הרבה מאוד אפשרויות שמהתבוססות בעבר אנחנו יכולים לפספס את זה."

כמה מילים לסיכום?

"אני ממש חושבת שאין אדם שלא עבר טרנספורמציה בתוך הדבר הזה. גם בעשרה מפגשים. מתחילים בנקודה A ומסיימים בנקודה אחרת לגמרי. לפעמים לוקח זמן להבין מה עברנו וגם אחרי שנתיים ושלוש ממשיכים עוד לעבד את התהליכים שחווינו בקורס. בעבודה עם תת המודע, חלק מהפרחים פורחים במהלך התהליך וחלק גם שנתיים ויותר אחרי. מי שבמודעות, יבין את הקשר בין העבודה על תת המודע לבין האירועים שקרו גם שנים אחר כך. זה תהליך שמניע את עצמו, שינוי אחד מייצר שינוי אחר."