עתיד עולם העבודה והקריירה מגמות ותהליכים לשנת 2022

תקופה מאתגרת עברנו, כולנו, וגם שוק העבודה, מגיפת הקורונה שהכתה במדינה, ובעולם, ועדיין נמצאת ברקע, גרמה לשינויים רבים, תהליכים דיגיטליים רבים הואצו, פתרונות שישבו במגירה נכנסו לפעילות, תפקידים שהיו קיימים שנים רבות השתנו, המושג "ביטחון תעסוקתי" קיבל זעזוע וטלטלה רצינית ועוד יש הרבה לפנינו.

זאת בתוספת שינויים טכנולוגיים שכל הזמן מתרחשים יחד עם שינויים ארגוניים, פיזיולוגיים וחברתיים שהעולם והמדינה חווים, תמיד מעלים שאלות לגבי עתיד עולם העבודה. במאמר זה ננסה לשפוך אור על עתיד עולם העבודה לשנה הבאה, על מנת לנסות לתת לכם תמונת מצב בהירה יותר.

מאת: גרמן גרופקין, יקיר מנצור, שגיא כהן

מגמות מובילות עולמיות בעולם התעסוקה החדש

בדו"ח מיוחד שהוציאה מחלקת מחקר והמידע של הכנסת, שבו חקרו את התהליכים והמגמות המשמעותיות ביותר שקורות היום בעולם התעסוקה העולמי והישראלי ויחד עם מחקרים אקדמיים וארגונים בינלאומיים חוזים כי שוק העבודה הקיים עשוי לשנות פניו בצורה מהותית כך שהמקצועות הקיימים במשק צפויים לעבור שינוי של ממש, בעיקר בשל שינויים טכנולוגיים. 

במסגרת שינוי זה כמה מהמקצועות שקיימים היום ייעלמו, מקצועות חדשים יכנסו, מחשבים ומכונות יבצעו פעולות רבות שעובדים היום מבצעים, ועל כן הכישורים הדרושים מעובדים בעתיד ישתנו אף הם. 

השינויים הטכנולוגיים, הדמוגרפיים, הכלכליים והאחרים, לא רק משנים את פניו של שוק העבודה, אלא גם מקשים על חיזוי כוח העבודה הנדרש למקצועות השונים בעתיד, ולכן תכנון שוק העבודה העתידי הינו מורכב מאוד וכרוך באי-ודאות רבה.

בין התהליכים הגלובליים המרכזיים שהולכים להשפיע על שוק העבודה ניתן לראות כמה עיקריים: 

שינויים טכנולוגיים, הזדקנות האוכלוסייה, כניסת אוכלוסיות חדשות לשוק העבודה, צורות חדשות של השתתפות בתעסוקה, שינוי בסביבת עבודה לאור טכנולוגיות תקשורת ומידע, וצורך בגמישות גדולה יותר, מעבר לאסיה, גידול הכוח הכלכלי של מדינות המזרח הרחוק, גידול המחסור באמצעי ייצור טבעיים

והגדלת עלויות הייצור בעקבות כך, עידן הביג-דאטה – פיתוחים ומכשור טכנולוגי שיקל את השימוש בכמויות ידע עצומות. 

צריך לציין כי המסקנות הסופיות של המחקר והסקר, שהן כי לרכישת כישורים יש השפעה מכרעת על הפוטנציאל של כל אחד ואחת לקריירה מוצלחת, וכי בעלי מיומנויות נמוכות הם בעלי סיכוי נמוך יותר להשתלב בשוק התעסוקה ובעולם הגלובלי.

אז אילו מיומנויות וכישורים חשובים בעולם התעסוקה החדש?

יצירתיות – רובוטים לא יכולים להתחרות עם בני האדם על יצירתיות ויצטרכו אותה כדי להבין את היתרונות של השינויים הטכנולוגיים, ואיך הם יכולים לתרום להם, יצירתיות היא מיומנות-על שכן התעשייה דורשת אותה באופן משמעותי, ויכולה ליצור בידול בתוך מקום העבודה בין עובד לעובד, יצירתיות גורמת להקדמת והצפת דברים שעוד לא נוצרו, על כן יש לה חוזק ומשמעות אדירה ביכולות של עובד להתבלט במקום העבודה.

חוסן אישי – היא מיומנות הכרחית לאיכות חיים וצמיחה אישית ומקצועית בעולם של אי־ודאות ושינויים תכופים שבו אנחנו נמצאים. טכנולוגיות נכנסות ומשנות תפקידים ומקצועות מקצה לקצה, מעבר בין מקומות עבודה באופן תכוף יותר הוא ההווה, מצב בו עובד נכנס למקום עבודה "ומסיים בו את הקריירה" כמעט ולא קיים יותר, וגם אם כן מאוד נדיר, תהליכים אלו מצריכים אותנו לפתח יכולת חוסן אישי, אנחנו צריכים ללמוד לא ליפול, או לקום במהרה, כשמשהו משתבש , ולהמשיך לנוע קדימה, בידיעה שיהיו תמיד שינויים.

דיגיטלי כן כן ואנלוגי לא לא – כל אחד צריך להיות מסוגל להבין את ההשפעה הפוטנציאלית של טכנולוגיות חדשות על התעשייה שלו, העסק, ומקום העבודה, אנחנו חייבים ללמוד לזהות את הטכנולוגיות שנכנסות לעולמות התוכן שלנו ולדעת לעבוד עמן ולא נגדן, להשתמש בהן לטובתנו, תוך כדי למצוא את הערך המוסף שאנחנו מביאים תמיד, שהן לא יכולות להביא. 

חיבור אישי בעולם דיגיטלי – אבן היסוד של כל יכולת תעסוקתית כלשהיא, הייתה ונותרה אחת מהמיומנויות הישנות אך החשובות ביותר, היכולות לרקום קשרים, אישיים, חבריים, ארגוניים עם קולוגות ועם חברים ומנהלים ממקום העבודה, אין תחליף לקשר אישי, ודווקא בעולם דיגיטלי ווירטואלי, שבו אנו נמצאים, הצורך לפתח מיומנויות חברתיות עולה וחשוב מאין כמותו.

יכולת למידה מהירה וגמישה – בעולם מהיר-שינויים שבו אנו חיים, אנחנו נדרשים ללמוד, ללמוד לשכוח וללמוד מחדש כל הזמן. קחו לדוגמא אדם שמתעסק בשיווק דיגיטלי, זה עולם שפשוט כל שלושה חודשים "מעדכן גרסה" הוא חייב להיות בעל יכולת למידה מהירה וגמישה. ובתהליך הזה אנחנו לא יכולים להמתין ללמוד "מהאוויר" אלא צריכים לקחת יוזמה עצמית וללמוד בעצמנו, אנחנו חייבים ללמוד להתחבר לנהל את המידע, לזהות פערים, שינויים, ללמוד מה שנדרש כדי להישאר תמיד רלוונטיים. 

חשיבה ביקורתית ויכולת קבלת החלטות – ככל שהטכנולוגיה תתקדם נצטרך כבני אדם וכחברה לקבל החלטות קריטיות ומהותיות יותר ולזהות את ההשלכות הנרחבות של ההחלטות, אנשים עם חשיבה ביקורתית יודעים להציע פתרונות חדשניים, ולתת מענה לבעיות מורכבות, כמו גם לנתח תהליכי זרימה של מידע. בעולם של עצמאיים קבלת ההחלטות היא נדבך רציני ומשמעותי שכן בעל הבית קובע, וצריך כל הזמן לקבל החלטות קריטיות שיכולות להשפיע ממש מקצה לקצה על העסק שלו, היכולת לקבל החלטה חכמה ונבונה תמיד, יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. 

ממוצע הכנסה בישראל 

ע"פ מחקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ופורסם בחודש 2021/11 לבדיקת רמת השכר הממוצעת במשק
לשנת 2021, נמצא כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,799 ש"ח, עלייה של %4.2 לעומת אוגוסט 2020 (11,526), השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,964 ש"ח – כמעט ללא שינוי לעומת אוגוסט 2020, וכי מספר משרות השכיר היה 3.717 מיליון – עלייה של 7.9% לעומת אוגוסט 2020 (3.44 מיליון). 

מנתונים אלו ניתן לראות כי על אף המשבר העולמי הגדול שגרמה הקורונה השכר הממוצע במשק נמצא בעלייה, לא רק זאת, כמות משרות השכירים עלתה באופן יחסי מול שנת 2020. לא מסתדר לכם ?

נדמה לכם שהקורונה עצרה את המשק ? מסתבר שזה לא כל כך מדוייק, והמשק נמצא בצמיחה מתמדת. אז איך זה יכול להיות ואיך זה מסתדר עם המציאות ? מסתבר שהקורונה אכן פגעה אך בענפים מסוימים, ענפים כמו אירוח, מזון הסעדה, תיירות, מלונאות, אמנות ובידור בחלק מענפים אלו התעסוקה ירדה ביותר מ – %40 ,לעומת זאת בענפים אחרים, שנקראו לעיתים "חיוניים" כגון מידע, תקשורת, מימון, פיננסיים, התעסוקה גדלה

ענף עם ביקוש אדיר לעובדים ומשכורות גבוהות 

בשנים האחרונות מתמודד המשק הישראלי עם מחסור בכוח אדם מיומן במספר תחומים, ובפרט בתעשייה ובהיי-טק. הכלל הכלכלי
המפורסם חל כאן בשיא עוצמתו – ביקוש מול היצע, יש המון ביקוש לעובדים מיומנים אך ההיצע נמוך. על פי נתוני הלמ"ס ואחרים שפורסמו בתקשורת ובכנס אלי הורביץ לכלכלה, נכון לסוף 2019, אומדני הביקוש שאינו מקבל מענה בהיצע כוח האדם הקיים – דהיינו,  אומדני המחסור בכוח אדם מקצועי – נעים בין 10,000-16,000 עובדים, שהם בין %14 ל-%18 מכוח העבודה הטכנולוגי הקיים היום.

המחסור נגרם בעיקר מהגידול בביקוש לכישורים טכנולוגיים שלא נענה בגידול דומה בהיצע של מתכנתים, מדענים ומהנדסים, וטכנולוגיות שכל הזמן מתפתחות ודורשות רמה גבוהה של מתמטיקה ואנגלית. מצב זה יחמיר, כאמור, עם פרישתם לגמלאות של עולי ברית המועצות לשעבר ובגלל כניסתם לארץ של מרכזי מו"פ בינלאומיים המתחרים על כוח האדם עם התעשייה היצרנית, בעיקר בתחומי המחשב והתכנות.

מצב זה יצר מצב שבו המשכורות עולות באופן סיסטמטי שנה אחרי שנה. בתחילת העשור, בשנת 2011 השכר הממוצע בתעשיית ההייטק היה 20,787 שקלים בחודש. השכר טיפס בהתמדה והגיע בשנת 2015 ל-23,607 שקל בחודש בממוצע והעלייה המשיכה עד סוף העשור עד שכפי שראינו בתחילת הכתבה ועל פי נתוני הלמ"ס ב-2021 השכר הממוצע בתחום עמד על לא פחות מ-25,272 שקל בחודש. מגמה זו של עליית השכר בעולמות ההייטק תמשיך ותגבר גם ב – 2022 ובשנים אחריה. 

עבודה מהבית 

אחד התהליכים שמאוד הואצו בתקופת השיא של הקורונה היה העבודה מהבית. פתאום למעסיקים רבים האופציה של עבודה
מהבית נהייתה מאוד מובנת, אפשרית, ועדיין מאוד פרודקטיבית. 

מעסיקים רבים גילו שעובדים מהבית עדיין יודעים לתת תפוקה טובה מאוד, העולם השתנה כ – %70 מהעבודות היום דורשות
בעיקר, מחשב, חיבור לאינטרנט, טלפון, ועם שלושת מרכיבים אלו ניתן לעשות פלאים. המגמה של עבודה מהבית רק תלך תגדל
ותתחזק. 

על פי מחקר שחקר את הגמישות התעסוקתית במקומות העבודה בישראל, שנעשה בידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוצג בכנס
אלי הורביץ לכלכלה, ובמסגרתו נחקרו אלפי שכירים, כשנשאלו על מצב הגמישות הנוכחית במקום עבודתם, כ-%60 מהשכירים במשרה מלאה דיווחו על אפשרות כלשהי לקביעת שעות ההגעה והעזיבה וכחמישית מהם דיווחו על אפשרות כלשהי לעבוד מהבית, בעוד 32% דיווחו על גמישות גבוהה בכל הקטגוריות – רובם המכריע של העובדים במגזר זה דיווחו כי יש להם גמישות כלשהי בשעות ההגעה והעזיבה ומעל מחצית מהם דיווחו על אפשרות כלשהי לעבוד מהבית. 

רק כ-%10 בלבד מהם דיווחו כי אין להם כלל גמישות בשעות העבודה.

שיעור המדווחים כי אין להם כלל גמישות בשעות העבודה נמצא בולט בקרב הגברים (35%) המבוגרים (33%) בעלי ההשכלה שאינה אקדמית (33%) בקרב דרג הייצור והאדמיניסטרציה (36%) וכן בקרב תושבי הפריפריה (36%). 

אם נחבר את המחקר הזה, לתופעה נוספת שהולכת וגודלת תופעת ה-"פרילאנסרים".

לפי מחקר גדול שפורסם בארה"ב בשם "America in Freelancing "של האתר Upwork וארגון הפרילנסרים האמריקאי, 57 מיליון אמריקאים היו מועסקים כפרילנסרים ב-2017 ,במשרה חלקית או מלאה. נתון שהמשמעות שלו היא שיותר משליש מהמועסקים בארצות הברית הועסקו כפרילנסרים בשנה האחרונה. 

עוד עולה מהמחקר כי %47 מבני ובנות 20 עד 30 בארה"ב כבר עוסקים בעבודות פרילנס שונות, ועד 2022 צפוי שיעור המשתתפים בה לגדול לכדי %47 מכלל שוק העבודה האמריקאי (תחשבו על תופעות ועולמות עבודה שלמים שעובדים כך שנים כגון מסחר באמזון או שירות הנסיעות אובר). 

וכמה פרילנסרים יש בישראל? בשיטת המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרילנסרים יכולים להיכלל גם תחת ההגדרה של שכירים וגם תחת ההגדרה של עצמאיים בישראל, ולכן אין מדידה כמותית רשמית של הפרילנסרים מתוך שוק העבודה. עם זאת, מספר מחקרים ואנשי מקצוע בתחום טוענים כי גם בישראל נרשמת עלייה בשנים האחרונות בכמות הפרילנסרים, בעיקר בגילאים הצעירים.

לפי נתוני אתר Alljobs חל גידול של כ-%23 בפרסום משרות המתאימות לעבודת פרילנס בחמש השנים האחרונות, וגידול של כ-%25 בכמות מחפשי העבודה אשר מצהירים כי הם מחפשים עבודות פרילנס. 

ולמה כל זה מעניין וחשוב לנו? אם מדברים על עבודה מהבית וגמישות, אין לפרילנסר אח ורע, הוא הכי גמיש והכי יכול לעבוד בשעות שלו, ובכל מקום – מהבית, מבית קפה או מחוף הים. יתרה מכך, ישנם מקצועות וענפים שלמים שרובם המוחלט עובד כפרילאנס, אף אחד לא מרים גבה אם הוא שומע על גרפיקאית או קוסמטיקאית שעובדת מהבית, זה כבר נהיה דרך חיים.

אז מי משתכר יותר – מורה או מהנדס? 

ע"פ מחקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופורסם בחודש 2021/11 לבדיקת רמת השכר הממוצעת במשק לשנת 2021, נמצא כי התחום שמשתכרים בו הכי הרבה בישראל הוא מידע ותקשורת (דאטה-אנליסט, סייבר, מהנדסי  תוכנה וכדומה), עם משכורת ממוצעת של 25,272 ש"ח בחודש.

אחריו  נמצא תחום אספקת חשמל ומים (עובדי חברת חשמל, מקורות, עובדי מי אביבים וכדומה) עם משכורת ממוצעת של  19,538 ש"ח בחודש. 

במקום השלישי נמצא ענף הפיננסיים והביטוח (סוכני ביטוח, יועצי פנסיה ובנקאים) – עם משכורת ממוצעת של 18,934 בחודש.

את הרשימה סוגר ענף האירוח והאוכל עם משכורת ממוצעת של 5,464 ש"ח בחודש.

גם תחום החינוך לא מבשר גדולות, בו גננת או מורה משתכרות בממוצע ב-8,882 ש"ח לחודש בלבד. 

שיתוף:

מאמרים מאותו נושא